יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

אנחנו לא מדברים על סקס

גלשתי ברשת והגעתי לאיזה מדור של יועצת זוגית. כל העצות שלה הסתכמו ב-דברי איתו ותבואו לייעוץ זוגי. אז אצלנו המצב בסדר גמור, טפו טפו טפו ואני לא חושבת שאנחנו צריכים ייעוץ זוגי, גם מקווה שלא נגיע למצב שנזדקק לו, ובכל זאת, יש דברים שאנחנו לא מדברים עליהם כמעט ובמיוחד לא על סקס.

כשאני חושבת על זה, זה לא רק משונה, אלא אפילו משונה מאוד בייחוד לאור המקצוע שלי (שלא אכתוב אותו כאן מסיבות אישיות). הסקס בינינו לפעמים הוא בסדר, בדרך כלל הוא בסדר גמור ומאוד מספק ולפעמים הוא מסעיר במיוחד ואני לא יודעת למה זה ככה, אבל זה ככה וכנראה שאצל כולם זה ככה ובכל זאת, אחרי הכל, אנחנו מתחבקים, מתנשקים ולא מדברים על זה. גם לא לפני זה, גם לא בכלל.

אני חושבת שהמיניות שלנו היא משהו מאוד משמעותי בחיים המשותפים שלנו, בזוגיות שלנו, משמעותי מספיק כדי שמידי פעם כשאנחנו לבד (וזה קורה מידי ערב) וכשאנחנו לא עייפים מידי או עסוקים מידי בעבודה/טלוויזיה/מחשב (וזה בהחלט לא קורה כל ערב) אז שנשב ונשוחח על זה.

פעם כמעט שיזמתי שיחה איתו על זה וברגע האחרון נסוגתי. אני לא יודעת למה. התביישתי? זה לא הגיוני. האדם היחידי בעולם ש(כמעט) אני לא מסתירה ממנו דבר, שישן איתי וחי איתי ומגדל איתי את הילדים ואני גם מתכוונת להזדקן איתו, אבל יש בי מעצורים שאני לא יודעת לשחרר אותם. אני תוהה אם גם הוא חושב על זה, אם גם הוא רוצה לדבר ולא יכול.

אולי הוא רוצה שאעשה איתו דברים ומתבייש לבקש, אולי יש לו פנטזיות שהוא רוצה לממש והן "נורמליות" ולא תהיה לי שום התנגדות לזה. אני יודעת שלי יש ואני רוצה לשתף אותו ואולי גם להכניס אותו לשם, אבל... זה לא הולך.

אני באמת לא יודעת איך זה אצל אחרים. אולי בכל זאת אנחנו צריכים יעוץ זוגי?



יום שבת, 13 בנובמבר 2010

נדודי ביוטיוב

לפעמים אני נזכרת בשיר מסויים ואם יש לי זמן, בדרך כלל זה קורה בשעות הערב המאוחרות, ואם נחה עלי הרוח, אז אני מתחילה לנדוד באתר המופלא עלי אדמות - יו טיוב. הוא קיים רק שנים ספורות וכבר הצליח לצבור כמעט את כל השירים שאהבתי.

הערב התחלתי עם שלמה ארצי - האהבה הישנה, שיר שאני אוהבת במיוחד


ואז פתאום הגעתי אל שיר ישן נושן של שלמה למילותיו של עמיחי - בין שתי נקודות:


פשוט נפלא!

יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

מדברת בשקט

"תחבק אותי חזק ואל תרפה 
ימים קשים עוברים 
אני נופלת מהכובד על כתפי "

וגם

"דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם 
כשעוד היית מסתכל עלי"

אולי השיר שהכי מבטא את מה שאני מרגישה ולא רק אליו, אלא בכלל, אל העולם. אני רוצה להגיד, אני רוצה שהוא יקשיב, אני רוצה שיקשיבו לי אלי ואין לי אל מי, אני לא יכולה. אז אני מנסה לעשות את מה שמישהי הציע למטופלים שלה, לכתוב לעצמו. וכן אני רוצה שיקראו אותי.

אני אנונימית בכוונה. אני עוד לא יודעת מה אכתוב וכמה, אני לא יודעת כמה אוכל להיות חושפנית החוצה אבל אני  כן, בהחלט יש לי תקווה שהוא יקרא, וגם שהם יקראו ואני יודעת בפירוש מי זה הוא, אבל לא יודעת להגדיר את ההם.

אז הנה השיר המקסים של עידן רייכל - מדברים בשקט.
וזה הבלוג שלי שבוא אני מדברת.
בשקט.




הפרויקט של עידן רייכל - מדברים בשקט