יום שבת, 23 באפריל 2011

לא אוהבת פייסבוק

מי שקורא את הבלוג הזה יכול ללמוד עלי הרבה מאוד דברים. מי שקורא אותו ומכיר אותי אפילו עלול לזהות אותי, ובכל זאת יש במשוואה הזו משהו חסר, אני שומרת על הזהות שלי בקנאות. השיחות הקטנות שאני מנהלת עם עצמי בכתב חשופות אמנם לעין כל, אבל אני מרגישה מוגנת. הדברים נאמרים בחסות החשיכה.

פתחתי לפני שנה פרופיל בפייסבוק ואפילו עשיתי קצת לייקים לאנשים, והתחברתי לכל מי שרצה להתחבר אלי, אבל לא תרמתי מעצמי דבר. אפילו לא תמונה. יש לי תחושה לא נעימה לחשוף את עצמי לעולם גם אם בקרה מסויימת.

אז יש לי פייסבוק כמו שייש לי אימייל וכמו שהיה לי פעם אייסיקיו ומסנג'ר והיום יש לי סקייפ. לא הייתי מכורה לשיחות האלו, לא ממש אהבתי לנהל שיחות הקלדה, אבל אי אפשר שלא יהיה, לפעמים אין ברירה. הרי אנשים שולחים אותי לפייסבוק שלהם כדי לראות משהו, שולחים אותי למקומות אלו או אחרים.

אז יש לי פייסבוק ואני לא משחקת בו בפארםוויל (אם כי אני יכולה להבין את ההתמכרות), אני גם לא מעדכנת השכב וערב את הסטטוסים שלי, לא מעלה תמונות, לא מחפשת לייקים ולא אוספת חברים.

כן, יש לי פייסבוק והוא רק פלטפורמה בסיסית להגיב לכאלו שמבקשים בכוח שאגיב להם. בסדר, הגבתי, עשיתי לייק, אתם לא צריכים לעשות לי בחזרה.

יום שלישי, 12 באפריל 2011

הוא לא רוצה עוד ילדים

יש לנו שני ילדים מדהימים, בן ובת. הם יפים, הם חכמים, הם מוכשרים בטירוף הם מושלמים (כמעט) והם הדבר הכי חשוב לי בחיים, הכי יקר לי בחיים. כל אישה שילדה מכירה את ההרגשה הזו, את הקשר אל פרי ביטנה. הם כבר לא תינוקות. לא הקדשתי יותר מידי מחשבה לשאלה מתי אכנס שוב להריון לילד שלישי, אבל איפשהו בראש היה ברור לי שזה יקרה מתישהו. אני יודעת, השעון הביולוגי מתקתק, אין לי עוד הרבה שנים להתלבט, אולי שלוש/ארבע, אחר כך כבר אהיה בגיל שזה יהיה לא בריא ואולי מסוכן.

לא יזמתי שיחה וגם לא חשבתי על זה יותר מידי, אבל איכשהו זה עלה והוא אמר כבדרך אגב, שהוא לא רוצה עוד ילדים. הוא אמר את זה בפסקנות גמורה וכאילו סתם את הגולל על האפשרות הלא כל כך תיאורטית הזאת. ניסיתי להסתיר את התדהמה והבהלה שתקפה אותי. מה זאת אומרת?

הוא כבר הלך לישון והשאיר אותי עם סערה פנימית בתוכי. זה לא ששניים זה לא מספיק, גם אחד זה מספיק, אבל אני רוצה עוד תינוק, אני רוצה עוד ילד!!! האם זה משהו ביולוגי? האם זה היצר מדבר מתוכי, או רק איזושהי ציפיה או תקווה שמתנפצת ברגעים אלו על שובר הגלים.

עשיתי סיבוב קטן בחדר המלאכים. אני רוצה עוד ילד. הוא לא רוצה!