יש לנו שני ילדים מדהימים, בן ובת. הם יפים, הם חכמים, הם מוכשרים בטירוף הם מושלמים (כמעט) והם הדבר הכי חשוב לי בחיים, הכי יקר לי בחיים. כל אישה שילדה מכירה את ההרגשה הזו, את הקשר אל פרי ביטנה. הם כבר לא תינוקות. לא הקדשתי יותר מידי מחשבה לשאלה מתי אכנס שוב להריון לילד שלישי, אבל איפשהו בראש היה ברור לי שזה יקרה מתישהו. אני יודעת, השעון הביולוגי מתקתק, אין לי עוד הרבה שנים להתלבט, אולי שלוש/ארבע, אחר כך כבר אהיה בגיל שזה יהיה לא בריא ואולי מסוכן.
לא יזמתי שיחה וגם לא חשבתי על זה יותר מידי, אבל איכשהו זה עלה והוא אמר כבדרך אגב, שהוא לא רוצה עוד ילדים. הוא אמר את זה בפסקנות גמורה וכאילו סתם את הגולל על האפשרות הלא כל כך תיאורטית הזאת. ניסיתי להסתיר את התדהמה והבהלה שתקפה אותי. מה זאת אומרת?
הוא כבר הלך לישון והשאיר אותי עם סערה פנימית בתוכי. זה לא ששניים זה לא מספיק, גם אחד זה מספיק, אבל אני רוצה עוד תינוק, אני רוצה עוד ילד!!! האם זה משהו ביולוגי? האם זה היצר מדבר מתוכי, או רק איזושהי ציפיה או תקווה שמתנפצת ברגעים אלו על שובר הגלים.
עשיתי סיבוב קטן בחדר המלאכים. אני רוצה עוד ילד. הוא לא רוצה!
לא יזמתי שיחה וגם לא חשבתי על זה יותר מידי, אבל איכשהו זה עלה והוא אמר כבדרך אגב, שהוא לא רוצה עוד ילדים. הוא אמר את זה בפסקנות גמורה וכאילו סתם את הגולל על האפשרות הלא כל כך תיאורטית הזאת. ניסיתי להסתיר את התדהמה והבהלה שתקפה אותי. מה זאת אומרת?
הוא כבר הלך לישון והשאיר אותי עם סערה פנימית בתוכי. זה לא ששניים זה לא מספיק, גם אחד זה מספיק, אבל אני רוצה עוד תינוק, אני רוצה עוד ילד!!! האם זה משהו ביולוגי? האם זה היצר מדבר מתוכי, או רק איזושהי ציפיה או תקווה שמתנפצת ברגעים אלו על שובר הגלים.
עשיתי סיבוב קטן בחדר המלאכים. אני רוצה עוד ילד. הוא לא רוצה!
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה